פסיכולוג קליני מומחה

טיפול בריצה הוא תחום חדש המתפתח בארץ, אך מוכר בארה"ב כבר משנות ה-70. הוא פותח לראשונה ע"י הפסיכיאטר תדאוס קוסטרובלה, מחבר הספר: (The Joy of Running  (1975.

תכופות לבקרים מועלה הקשר בין פעילות גופנית לבריאות נפשית ופיזית, אך בשנים האחרונות קשר זה מקבל גם תוקף מדעי ומחקרי. למשל, נמצא קשר הדוק בין פעילות גופנית, תדירותה ומאפייניה, לבין הפחתה בסימפטומים של דיכאון. בין השאר, הגורמים הקשורים בהפחתת דיכאון הינם: הגברת תחושת שליטה, יכולת לבצע שינוי ורכישת הרגלים חיוביים. בזמן פעילות גופנית מתרחשת עלייה ברמת האנדורפינים, המדמים תחושת אופוריה, הידועה גם בשם- 'RUNNER'S HIGH'. השינויים המתרחשים אינם רק פיזיים, אלא גם קוגניטיביים ורגשיים.

לעוסקים בפעילות גופנית לא זר הביטוי: "הריצה היא הטיפול הפסיכולוגי הכי טוב שאני יכול להעניק לעצמי".

על החיבור בין ריצה וטיפול:

השילוב של ריצה וטיפול פסיכולוגי נועד לרתום את התהליכים המשמעותיים הללו, המתבצעים בערוצי הגוף, הרגש והמחשבה, לתהליך הטיפולי. האפקט החיובי של ריצה עשוי להוביל לחוויה משמעותית ועמוקה יותר של הטיפול הפסיכולוגי.

 הטיפול בריצה מתאפיין במספר גורמים ייחודיים:

1. "מרכוז"- הכוונה לבהירות מחשבה, והיכולת לבצע חיבורים בדרכים חדשות. חוויה זו, על אף חמקמקותה, מוכרת לרצים רבים. הפסיכיאטר- ד"ר קוסטרובלה, ממייסדי התחום, כתב בספרו:  "הריצה מעודדת את הלא מודע ומהווה זרז עוצמתי לשינויים בנפש".

2. שימוש בסימבולים ומטאפורות- היכולת להשתמש בחוויות ובמושגים מעולם הריצה והספורט בכדי להתבונן על תהליכים נפשיים עמוקים יותר:

   • מהו הקצב הנדרש? האם הוא מותאם לעת הנוכחית ולמשאבים הקיימים?

   • כיצד מתמודדים עם התחושה ש- 'האוויר עומד להיגמר?'

   • מהו היחס לכאב המתעורר בתהליך? האם יש לו מקום? האם הוא נסבל וניתן לניהול? האם צובע את כל החוויה?

3. סימני גוף, שפת גוף ותקשורת לא מילולית- מכיוון ששפת הריצה היא הגוף, הרי שמודעות לגוף עשויה לשרת מטרות מגוונות, וסימנים מהגוף עשויים לרמז על מידע שאיננו במודע, אך קשור לתהליכים נפשיים ולאפשרות לשינוי והתפתחות נפשית. לדוגמא: שינויים בקצב הדופק במהלך ריצה ושיחה עשויים לבטא לא רק עלייה במאמץ הפיזי, אלא גם ביטוי הגוף לעליית תכנים רגשיים קונפליקטואליים.

4. ריצה ככלי אבחוני- לא תמיד קל לזהות את מקור הקשיים, והריצה מרחיבה את הצוהר להתבונן ולהבין את המניעים, המקורות, החסמים והחוזקות אצל האדם, כאלו שלא תמיד מתאפשר לראות בשיחה. למעשה, לא פעם מתברר שהרגשות והמחשבות שלנו ביחס לריצה, כמו גם הקשיים אותם אנו חווים במהלכה, זהים לקשיים אותם אנו חווים בחיינו, ושהביאנו לפנות לטיפול. למשל:

• אדם המתקשה לוותר על תחושת השליטה בחייו, עשוי במהלך ריצה להיות עסוק מאד בהתמקדות בדופק ובקצב הריצה שלו.

• אדם המתקשה בהצבת יעדים ומטרות בחייו, עשוי לחשוש כי הריצה תדרוש ממנו מאמצים אליהם לא יהיה מסוגל.

• אדם המרגיש כי חייו מתנהלים בהתאם לציפיות ודרישות חיצוניות, עשוי במהלך הריצה להתעלם מסימנים גופניים ולהתאים עצמו לקצב הריצה של המטפל.

העובדה כי הטיפול מתרחש בזמן הריצה, מאפשרת להתייחס לקשיים אלו הן במימד השיחה, והן במימד החוויה בזמן ביצוע הפעילות.

כיצד מתבצע הטיפול?

• לעומת הטיפול הפסיכולוגי המסורתי שמתבצע בקליניקה בישיבה ובשיחה, בטיפול בריצה המפגשים מתקיימים בחוץ, בפארק או בשבילי הליכה.

• הפעילות מתבצעת במהלך ריצה או הליכה, תוך שמירה על קצב המאפשר לנהל שיחה ללא מאמץ יתר, ובכל מקרה בדופק שאינו עולה על 75% מהדופק המירבי.

• עוצמת הפעילות מותאמת לרמת הכושר של המטופל, ולכן אין צורך ברמה מסוימת של כושר גופני. הטיפול יכול להתבצע במהלך ריצה, הליכה מהירה, או שילוב של השניים, כל עוד הפעילות בטווח 60%-75% מהדופק המירבי.

למי מתאים הטיפול?

• הטיפול עשוי להתאים לכל אחד בעל מצב גופני תקין, ובהתאם לשיקול הקליני, שנעשה בפגישות האינטייק הראשונות.